לודאים הינו ארגון  גג מבית היוצר של הגרעין התורני בלוד והמרכז לחינוך וחברה. הארגון הוקם מתוך רצון לפעול יחד לטובת  העשיה ברחבי העיר והסביבה בתחומי חינוך, רווחה, חסד, תורה והתיישבות, מתוך תחושת שייכות ושליחות למשימה הלאומית בעיר לוד.

 

לוד- רקע על העיר

עיר בעלת היסטוריה עתיקה שהייתה מרכזית ומיושבת אלפי שנים,
העיר היוותה מרכז יהודי חשוב בתקופת התנאים וחיו ופעלו בה גדולי תלמידי החכמים- ר' עקיבא, ר' טרפון, ר' אלעזר בן הורקנוס ועוד.
לפני 75 שנים, עם הקמת המדינה, שוחררה העיר וחזרה לידיים יהודיות.
העיר התפתחה וכיום גרים בה קרוב ל- 90,000  איש.
אוכלוסיית העיר מגוונת וניתן למצוא בעיר עולים חדשים וותיקים, מגוון עדות, יהודים וערבים ועוד.

הקמת הגרעין התורני בלוד, ובהמשך הקמת המרכז לחינוך וחברה בלוד השפיעו על העיר רבות.

הארגון במספרים:

25 שנות פעילות

מעל 200 סיורים לבתי ספר, ארגונים ורשויות בשנה האחרונה

כ-20 קהילות  פעילות ומשגשגות ב-7 שכונות שונות ברחבי העיר

450 בוגרי מכינת מעוז

320 תלמידי תלמוד תורה מעוז חיים ובית הספר לבנות צופיה

מעל 300 סטודנטים החיים ב-4 כפרי סטודנטים ברחבי העיר

1 מרחב הלב, בית לנערות בסיכון

מעל 100,000 שעות התנדבות בשנה.

איך הפך הגרעין התורני בלוד לגרעין הגדול בארץ?
משתאה כמעט כל אחד שנתקל בנו לראשונה.

ובכן, בעולם החקלאות, שממנו נלקח השם 'גרעין', הצלחה של צמח תלויה בשלושה גורמים:

איכות הקרקע
איכות הגרעין הנשתל בה
איכות העבודה המושקעת בשתיל לאורך זמן

בגרעין התורני בלוד, שלוש הקטגוריות מקבלות ציון 10 מתוך 10.

הקרקע – אין איכותית ממנה. לוד, עיר התנאים, היא עיר שורשית ועשירה במסורת יהודית, שכל העת הייתה צמאה ללחלוחית של יהדות.

הגרעין – מהפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל.
בשנת תשנ"ו (1996) הגיעו ללוד כמה משפחות חלוצות מבני הציונות הדתית, חדורים בתחושת שליחות עזה. הם חברו למשפחות ותיקות בעיר ויחד הקימו את הגרעין.

העבודה – הגרעין הקטן הושקה וטופח ביד אוהבת ובחריצות אין קץ. ואחרי שנקלט היטב בקרקע, פרדס שלם ניטע סביבו. לאחר מספר שנות עשייה החלו חברי הגרעין לרכוש דירות ברחבי העיר והקימו בה את בתי הקבע שלהם. שכונת 'רמת אלישיב' שהוקמה במיוחד עבור הציבור הדתי-לאומי, משכה אליה אוכלוסייה חזקה נוספת ובלמה את ההגירה היהודית השלילית מהעיר.

תהליכים אלו הובילו להתפתחותה של קהילה תוססת בפריסה עירונית, המונה כאלף משפחות מהציבור הדתי לאומי. חברי הגרעין פרוסים לאורכה של העיר בארבעה ריכוזים עיקריים: שכונת נווה זית וסביבותיה, שכונת רמת אלישיב וסביבותיה, שכונת נווה נוף ושכונת רמת אשכול.

חברי הגרעין הינם בעלי מקצועות שונים – בתחומי החינוך והרווחה, הרפואה, הכלכלה, המשפט ואף הרוח והאמנות. הם מנהלים חיי קהילה תורניים וערכיים, תוך השתלבות ותרומה לעיר ולתושביה.

קהילת הגרעין חרתה על דגלה את השותפות עם שאר התושבים כאבן יסוד לקיומה בעיר. ראייה זו הובילה לשילובם של ילדי קהילת הגרעין במערכות החינוך העירוניות. בנוסף, הצטרפו משפחות הגרעין לבתי הכנסת הקיימים בעיר. כניסה זו אף הביאה עמה את חיזוקם של מספר בתי כנסת שעמדו על סף סגירה עקב דלדול האוכלוסייה באיזורם.

חזון הגרעין נוסד ונשאר עד עצם היום הזה:

• הגרעין הינו עמותה חברתית ציונית הפועלת על בסיס תורת ישראל.
• הגרעין מניע למעורבות ושייכות קהילתית ולעשייה פורצת דרך בעיר לוד.
• הגרעין מנחיל רוח נתינה מתוך פתיחות וקבלת המגוון אנושי בעיר.
• הגרעין מהווה מודל לחשיבה, שיח ובניית קהילות במרחב העירוני.

במהלך השנים הרחיב הגרעין גם את פעילותו במגוון רחב של תחומי עשיה:

בתחום התורני

פועלים חברי הגרעין עם האוכלוסיות השונות בעיר. בבתי הכנסת מעבירים חברי הגרעין שיעורי תורה רבים, לפני החגים מתקיימות פעילויות לילדי העיר ואף אוכלוסיית הנשים זוכה לפעילות ענפה בתחום.

בתחום החסד

מפעילים חברי הגרעין את גמ"ח 'חסד בלוד', המפעיל כיום חלוקת מזון שבועית וחודשית, והפעלת שתי חנויות יד שניה לכל פונה.

בתחום התרבות

מפעיל הגרעין התורני מתנ"ס עירוני המפעיל 4 שלוחות למתן מענה תרבותי וערכי לכלל תושבי העיר ברוח יהודית.
בנוסף מפעיל הגרעין התורני שלל פרוייקטים חברתיים לרווחת תושבי העיר.